כיצד לשקף את רמת מיומנות השפה בקורות החיים?

מידע על רמת מיומנות השפה של המועמד לקורות חיים אינו חשוב ביותר, אך הוא עדיין משמעותי ביותר. יש למלא את העמודה הזו לא להצגה, אלא באחריות מלאה, מכיוון שמגייסים רבים בודקים את המידע הזה מלכתחילה. ישנן מספר תפקידים שפשוט אי אפשר למלא אם הפונה לא יכול לדבר בחופשיות, לקרוא ולכתוב בשפה זרה.

מכיוון שקורות חיים הם מסמך תמציתי למדי, לעיתים קשה לרבים להציג בו באופן מהימן את רמת מיומנות השפה שלהם. בקורות חיים, שאלונים ומסמכים אחרים, עדיף להשתמש בסיווג הבינלאומי לפיו נקבע הידע. זהו סוג של קוד, כאשר מסתכלים עליו, המעביד יראה מיד עד כמה העובד הפוטנציאלי שלו יודע שפה זרה.

הכרת השפות: מדוע מידע זה בקורות החיים?

הגלובליזציה במשק תופסת תאוצה מדי שנה. חברות רבות מחפשות שותפים בחו"ל. חלקם מוצאים שם משקיעים, אחרים מוצאים ספקים ואחרים מוצאים לקוחות. ואם כריתת חוזים ועסקאות מקדימים היא המשימה של מנהלי צמרות בעלי הכשרה גבוהה מאוד, אז שמירה על מערכות יחסים נוספות ויישום רוב תהליכי העבודה היומיומיים נופלת על כתפיהם של עובדים רגילים. כתוצאה משירותם, הם צריכים לתקשר עם שותפים זרים וככלל הם צריכים לדבר בשפה זרה, לרוב באנגלית, מכיוון שזו הנפוצה בעולם, כולל בתחום העסקי.

בחלק מהמקרים, מעסיקים מגייסים עובדים שיודעים ניבים פחות נפוצים - גרמנית, איטלקית, סינית, שוודית. דרישה זו תלויה במדינה עמה יצרה החברה קשרים עסקיים. יחד עם זאת, המבקש מוערך יותר בשוק העבודה, כך שהוא מדבר שפה זרה. בקורות חיים לרוב מיומנת רמת הבקיאות במילים, מבלי לפרט את הידע. אבל בעניין זה, נהפוך הוא, עדיף לא להמעיט בערך או להגזים בכישוריך.

כיצד להציג נתונים אלה?

אנשים רבים, כותבים קורות חיים, כותבים שהם מכירים שפה זרה מסוימת בצורה מושלמת או שיש להם רק כישורי שיחה, ומתקשרים בצורה שוטפת על נושאים יומיומיים. עם זאת, מידע כזה אינו נושא מטען סמנטי מיוחד, הוא מטושטש ואינו נתמך על ידי נתונים כלשהם. ניתן לאשר את הידע על ידי עובדות מאוד ספציפיות:

1. ציין כיצד, היכן ובאיזו תקופה התרחש לימוד שפה זרה - בבית הספר, במכון, בשיעורים עם מורה, בקורסים.
2. ציין נוכחות תעודה, תעודות ומסמכים אחרים המאשרים ידע.
3. אתה יכול לדבר על החוויה של מגורים בחו"ל (אם זה היה באמת).

מעסיק או מגייס לא יוכלו להעריך ביטויים כמו "אני יודע אנגלית בצורה מושלמת" או "אני מדבר עברית" עד כמה מעמיק הידע של אדם. הרבה יותר סביר להשתמש במערכת אירופאית מיוחדת להערכת שפה כדי להפגין את כישוריך.

סיווג בינלאומי

ישנן שתי דרכים להפגין בקיאות שפה לקורות חיים:

1. מערכת המועצה הבריטית.
2. שיטת CERF

הראשון הוא פשוט יותר ומוכר יותר, לפיו אתה יכול להעריך את הידע של האדם בשלוש רמות: ראשוני, משני ומתקדם.

המערכת השנייה מתקדמת יותר, אך במובנים רבים היא מהדהדת את הקודמת. ככלל, בשיטת CERF מתעוררות בעיות עבור מי שאינו יודע לכתוב את רמת מיומנות השפה בקורות חיים. זה יכול להתאים לכיתות A1 או A2 (דרגת כניסה), B1 או B2 (דרגת ביניים), C1 או C3 (דרגה מתקדמת).

שלב ראשון

אדם שידעו הזר מוגבל לרמה A1 (או מתחיל), בשפה זרה יכול לספר על עצמו רק את המידע הבסיסי ביותר - שם, גיל, לענות על שאלות מונוסילבטיות קצרות. הוא לא מחזיק במכתב, אך הוא יוכל לקרוא משפטים קצרים ופשוטים דקדוקית.

רמה A2 עשויה להישמע אחרת כמו טרום ביניים. זה מוקצה לילדי בתי ספר של שכבות ביניים / ביניים או לאנשים שעברו מספר כיתות בלימוד שפה זרה. בפועל, אדם יכול פחות או יותר בחופשיות לתקשר עם בן שיח בשפה זרה בנושאים יומיומיים, לבקש הוראות, לבצע רכישות, לגלות את המידע הדרוש לפי סימנים, לכתוב סיפור קצר על עצמו. עבור קורות חיים, מיומנות השפה לפני הביניים אינה גבוהה דיה בכדי להצביע עליה כיתרון.

רמת אמצע

בדומה לראשון, גם רמת האמצע מחולקת לשני סוגים, כלומר B1 (ביניים) ו- B2 (ביניים עליון). בשלב הראשון התלמידים יכולים לדבר באופן שוטף, לקרוא הערות קטנות ולא עמוסות במאמרי טרמינולוגיה מורכבים, בדיוני, לצפות בסרטים ללא תרגום, אלא עם כתוביות. המכתב גם לא מפותח מספיק, אבל הידע בשלב זה כבר מספיק כדי לנהל התכתבויות אישיות או לחבר טקסטים קטנים.

רמה B2 מתקדמת עוד יותר. מי שהגיע אליו מסוגל לבטא בבירור את מחשבותיו בשפה זרה, הם יכולים לדבר על נושאים יומיומיים, לדון בסוגיות עסקיות, לקרוא לא רק בדיוני, אלא גם מאמרים מדעיים. כמו כן, ידע בשלב זה אמור להספיק כדי לנהל התכתבויות עסקיות. זה, כמו גם הרמות הבאות של מיומנות באנגלית, הם המשמעותיים ביותר לסיכום. מי שיש להם יכול לבקש בבטחה למשרות של עובדים שלעתים קרובות נאלצים לתקשר עם זרים בנושאי עבודה.

שלב מתקדם

מי שמכיר את השפה הזרה בצורה הטובה ביותר, אך אינו דובר שפת אם, זוכה לרמה C1 (מתקדם). על פי הסיווג, אנשים המחזיקים בה יכולים לדבר בחופשיות, לקרוא ולכתוב בניב זר, תוך שימוש במבנים לקסיים ודקדוקיים מורכבים לשם כך. אלה שנמצאים ברמה C2 (מיומנות) לא יכולים להבחין בדיבור מדוברי שפת אם. הם מדברים בלי מבטא, לא רק קוראים ומבינים טקסטים בעלי מורכבות ואוריינטציה כלשהי, אלא הם עצמם יכולים לכתוב מאמרים עיתונאיים ובדיוני.

הכרת השפה הרוסית

יש לתאר את רמת המיומנות שלך בשפה הרוסית בקורות חיים על פי דרישות המעביד. במקרים מסוימים מספיקים דיבור מוכשר ואוצר מילים טוב. מועמדים יכולים להגיש מועמדות לתפקידים מסוימים רק כאשר הם בעלי השכלה פילולוגית (פדגוגיה, עיתונות, בלשנות). ככלל, המעביד מעלה בתחילה את הדרישות לפריט זה.